הרב מאיר אליהו | הספרדים מתשכנזים 😱 | יזדים - ה׳תשפ״ו

הרב מאיר אליהו www.youtube.com

Brief Summary

This discourse explores the complex topic of stereotypes associated with different Jewish communities ("Edot") and whether inherent traits are passed down through generations. It also touches on the sensitive issue of discrimination within both secular and religious Jewish society, particularly against Sephardic Jews.

  • Stereotypes of Jewish communities are often inaccurate and harmful.
  • Social and economic factors, not genetics, primarily shape community characteristics.
  • Discrimination against Sephardic Jews persists in Israel, affecting various aspects of life.
  • The phenomenon of Sephardic Jews adopting Ashkenazi customs ("Mishtakenzim") reflects identity issues and perceived inferiority.
  • While physical traits may not be inherited, spiritual qualities and values can be passed down.

Introduction and New Books

The speaker introduces two new books from "Maaseh Merkava" called "Reshit HaMerkava" (Beginning of the Chariot). These books explore the ten stages of a soul's journey before entering the world, including the soul's "parents" and how they influence its genetic makeup. The speaker also mentions other books in the series, including "Merkavot Pera'ot" (Chariots of Separation), which deals with the process of death, and "Merkavot HaGemul" (Chariots of Reward), which discusses what happens to a person in the worlds of reward after death.

Dedication and Topic Introduction

The lesson is dedicated to the memory of Rabbi Shimon ben Nezim, the father of Rabbi Yosef Ifargan. The speaker introduces the topic of the lesson: stereotypes associated with different Jewish communities. He acknowledges the sensitivity of the topic, noting the potential for offence when discussing generalisations about different groups.

The Melting Pot of Israel and Stereotypes

Israel is described as a unique melting pot of diverse cultures, leading to the formation of stereotypes. These stereotypes often involve generalisations about the characteristics of different communities, such as their perceived temperament, financial habits, or level of sophistication. The speaker questions the purpose of examining these stereotypes, clarifying that it's not for idle curiosity but to address questions about intermarriage between different communities.

Intermarriage and Cultural Differences

The speaker acknowledges that while marrying within one's own community is traditionally preferred, it's important to minimise differences between spouses for a harmonious relationship. Cultural differences, such as cuisine preferences, can lead to issues in a marriage. The speaker asks whether marrying someone from a different community is advisable and whether stereotypes about different communities are accurate.

Jewish Unity and the Problem of Division

The Talmud permits intermarriage between tribes, emphasising that all Jews are one people. The speaker criticises the tendency to divide into separate groups, citing the destruction of the Second Temple as a consequence of baseless hatred and division. He condemns favouritism towards one's own community, especially in charitable giving, and stresses the importance of unity and mutual respect among all Jews.

Stereotypes Beyond Jewish Communities

The speaker broadens the discussion to include stereotypes about different nations, such as Iranians, Americans, Germans, Argentinians, and Russians. He questions whether such stereotypes are accurate and notes that this issue has been studied in sociology, psychology, and statistics.

Geographical Influences vs. Inherited Traits

The speaker explores whether inherent traits are passed down through generations or influenced by geographical location. He cites the biblical story of the spies, where Moses instructs them to assess the land and its inhabitants, suggesting that the land itself can influence people's characteristics. However, he distinguishes this from genetic or biological inheritance, arguing that geographical location can shape behaviour and attitudes.

Social Influences and the Importance of Environment

The speaker discusses the Rambam's view that people are influenced by their environment and social circles. He uses the example of Rabbi Yossi ben Kisma, who rejected wealth and comfort to remain in a place of Torah learning. The speaker emphasises the importance of associating with good people to become good oneself, highlighting the distinction between social influence and geographical determinism.

Biological Inheritance and the Accuracy of Stereotypes

The speaker addresses the central question of whether biological, genetic, or hereditary factors contribute to stereotypes about different communities. He cites psychological research suggesting that some stereotypes may have a "kernel of statistical truth." He uses the example of Ashkenazi Jews being perceived as intelligent and educated, noting statistical disparities in academic achievement between Ashkenazi and Sephardi Jews.

Socio-Economic Factors and the Creation of Reality

The speaker argues that socio-economic factors, rather than genetics, explain statistical disparities in academic achievement. He points out that Ashkenazi Jews often live in more affluent areas with better educational resources. He also notes that stereotypes can create a self-fulfilling prophecy, where positive stereotypes can boost a group's confidence and achievement, while negative stereotypes can have the opposite effect.

Conclusion on Stereotypes and Transition to Discrimination

The speaker concludes that stereotypes about different communities are generally inaccurate and harmful, based on superficial observations rather than scientific evidence. He notes that the human mind tends to categorise people into groups, but each individual is unique. He transitions to the issue of discrimination against Sephardic Jews in Israel, arguing that historical and cultural factors have contributed to this problem.

Historical Discrimination Against Sephardic Jews in Israel

The speaker argues that Sephardic Jews in Israel have historically been disadvantaged, relegated to peripheral areas and menial jobs, while Ashkenazi Jews have been given preferential treatment. He claims that this discrimination persists in various aspects of life, including the legal system, academia, politics, and media. He cites statistics showing the underrepresentation of Sephardic Jews in the Supreme Court and university faculties.

Discrimination in the Haredi World and the Phenomenon of "Mishtakenzim"

The speaker laments that discrimination has even infiltrated the Haredi (ultra-Orthodox) world, leading to a phenomenon called "Mishtakenzim," where Sephardic Jews adopt Ashkenazi customs and identities. This stems from deep-seated identity issues, insecurity, and a lack of appreciation for their own heritage. The speaker provides examples of Sephardic Jews changing their surnames, adopting Ashkenazi styles of dress, and imitating Ashkenazi pronunciation.

Examples of "Mishtakenzim" and Rabbinic Opinions

The speaker shares anecdotes about Sephardic Jews changing their names to sound more Ashkenazi and recounts instances of discrimination against Sephardic Jews in Haredi institutions. He mentions a story about a woman who was denied admission to a seminary because she was Sephardic, but was later admitted when she wore an Ashkenazi-style head covering. He also cites a lenient ruling from Rabbi Kanievsky, who said that it's not considered lying if a Sephardic Jew changes their name to get their child into a Haredi school.

Personal Experiences and Continued Discrimination

The speaker shares personal experiences of discrimination against Sephardic Jews, including an incident where a Sephardic man was denied the opportunity to buy an apartment because he spoke with a Sephardic accent. He also mentions a teaching from Rabbi Yehuda Patia, who warned Ashkenazi Jews not to look down on Sephardic Jews, as they may be reincarnated as Sephardic Jews in the future.

Manifestations of "Mishtakenzim" and the Loss of Sephardic Identity

The speaker describes various ways in which Sephardic Jews adopt Ashkenazi customs, including their style of dress, pronunciation, and choice of music. He criticises the tendency to imitate Ashkenazi culture and argues that Sephardic Jews should be proud of their own traditions. He also mentions the existence of Ashkenazi Jews who want to adopt Sephardic customs, but notes that this phenomenon is less common.

Financial Burdens and the Need for Community Solutions

The speaker discusses the financial burdens associated with "Mishtakenzim," noting that Ashkenazi families often provide substantial financial support to their children when they get married. He argues that Sephardic rabbis should establish a rule against extravagant wedding expenses, similar to the regulations in some Syrian Jewish communities. He also suggests that Sephardic communities should follow the example of Syrian Jewish communities in New York and Mexico, which have a strict policy against accepting converts.

Examples of Successful Intermarriage and the Importance of Good Character

The speaker provides examples of successful intermarriage between Ashkenazi and Sephardic Jews, citing Rabbi Yitzchak Luria (the Arizal) and the Chida as examples of great scholars who had mixed Ashkenazi and Sephardic heritage. He recounts a story about the Chida's visit to the Pnei Yehoshua, where the Chida impressed the Pnei Yehoshua with his Torah knowledge. The speaker concludes by reiterating the importance of maintaining one's own traditions and being proud of one's heritage.

Reconciling the Initial Conclusion with Talmudic Teachings

The speaker revisits the initial conclusion of the lesson, which stated that traits are not passed down through heredity. He raises a difficulty with this conclusion, citing the Talmudic teaching that the Jewish people are characterised by three traits: modesty, compassion, and acts of kindness. He questions whether this contradicts the earlier assertion that traits are not genetically inherited.

The Drought During King David's Reign and the Importance of Compassion

The speaker recounts the story of a drought during King David's reign, where David sought to determine the cause of the drought. He initially suspected that the people were engaging in idolatry, sexual immorality, or withholding charity. He explains that withholding charity can cause a drought because it disrupts the flow of divine blessing.

The Gibeonites and the Traits of the Jewish People

The speaker describes how David discovered that the drought was caused by Saul's mistreatment of the Gibeonites. The Gibeonites demanded revenge, and David gave them seven of Saul's descendants to execute. After this, the rain returned. The speaker notes that the Gibeonites were not part of the Jewish people and did not possess the traits of modesty, compassion, and acts of kindness. He questions whether this contradicts the earlier assertion that traits are not genetically inherited.

Reconciling the Contradiction and the Importance of Good Character

The speaker attempts to reconcile the apparent contradiction by suggesting that there may be a difference between traits of the body and traits of the soul. He argues that while physical traits may not be inherited, spiritual qualities and values can be passed down. He cites the example of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, whose descendants inherit their spiritual qualities. He also mentions a story about Rabbi Elyashiv, who advised someone to marry a convert with good character rather than a born Jew with bad character. The speaker concludes by stating that he will address this issue in his book "Merkavot Argaman."

Summarize any YouTube video in seconds

Get summaries like this one for any video, in your language, with the free Summ app.

Download on the App Store
Get it on Google Play

Transcript

YouTube Transcript Generator

0:00 טוב אני שמח לפגוש את כולכם כאן במקום הקדוש הזה ועוד הפעם לפתוח אתכם סדרה של שיעורים מעניינת. היום אנחנו לא נפתח את הסדרה אבל אני איש בשורה ויש לנו שתי ספרים חדשים שיצאו מעשה מרכבה. אפשר לראות את הספרים. הפעם זה ראשית המרכבה. מה שמיוחד בספרים האלה, מי שיודע מרכבות פרו מתחיל מקרח ג' זה קרח א' ו' כל מה שהשתלשל לפני שבנו לעולם. אדם נולד בעולם הזה אולי הגוף שלו חדש אבל הנשמה ישנה ישן מפני חדש תוציאו ואנחנו יודעים נאמנה שכל מה שהקב' הוא הוריד אותנו לעולם הזה זה כדי לתקן את עצמנו לקנות לעצמנו חיי נצח על ידי תורה על ידי מצוות אבל יש עשרה שלבים מה היה לפני שבאנו לעולם הזה

0:46 כל העשרה שלבים איך הנשמה שלך נולדה כמו שיש לך אבא ואימא לגוף ככה יש לך אבא ואימא לנשמה וכמו שאבא ואימא שלך משפיעים על המערך הגנטי שלך מבחינה גופנית ככה אבא ואימא של הנשמה העליונים, הפרצופים העליונים, לא כולם נבראו מאותם פרצופים כמו שלא כולם נבראו מאותם אבא ואמא גשמיים. אז אתם מבינים שכל מה שקורה איתכם זה למעשה השתלשלות של מה שהיה איתכם גלגולים קודמים ומה שהיראה איתכם לפני שבאתם לעולם. למעשה יש עשרה שלבים מה קרה לפני שהגענו לעולם הזה. כל העשרה שלבים נמצאים כאן שתי כרכים אבים מלאים בכל טוף שבעולם השקענו עליהם כל כך הרבה שעות, ימים ולילות הבאתי מגיעים שיגיעו את כל פינה ואבן שיבדקו שהמקומות שכתבתי נכוניים,

1:33 הבדקו שהסברות נכונות שהכל ייצא מתוקן ויפה וגם חלק שנקרא מרכבות קודש, איך להביא ילדים קדושים לעולם זה נכנס בפרקים האלה הרבה יותר משודרג עם הרבה יותר רצות והרבה יותר טיפים לכן אני ממליץ בחום לכל אחד להשיג את השתי כרכים האלה. אני בטוח שזה ישנה אתכם. אז יש לנו ראשית המרכבה, זה שתי אלה, מה היה לפני שבנו לעולם. יש לנו שלושה כרכים, מרכבות פרעור, כל התהליך של הפטירה בצטו מהעולם. יש לנו שישה כרכים, מרכבות הגמול, מה קורה לבן אדם בעולמות הגמול. מה שנקרא גנדן, גיינום, כף הכלע, צרור החיים, ירושלים של מעלה, גילגולים, בדין של מעלה, כל מה שעתיד לקרות איתו אחרי הפטירה שלו. ויש עוד שתי שתי כרכים שעוד

2:20 לא יצאו. זה מרכבה חדשה. לעניין, תחיית המתים לעתיד לבוא, עליית העולמות, גוג ומגוג, כל מה שעתיד לקרות בזמן ימות המשיח, וזה בעזרת השם בקרחים הבאים. אבל מנתאים יש לכם פה קרח מלא דד, מלא חלב מתוק. אני מקווה שאתם תיהנו מזה, כי באמת השקענו הרבה עבודה על זה. מי שירצה אחרי הדרשה, אפשר להשיג את זה בחוץ, אצל דניאל. ואני מקווה שאתם תעשו על זה סדר, ותתחסקו בעבודת השם. היום אנחנו רוצים להקיד יש את השיעור לעילוי נשמת רבי שמעון בן נזימ אביב של ידיד נפשי רבי יוסף איפירגן ממגדל העמק שזה היום פטירה של אביב והוא הקדיש את השיעור לעילוי נשמתו. מי שרוצה גם זה תזכורת שרצלה הקדיש איזה שיעור להצלחת רפואת עילוי נשמת או מה שזה לא יהיה יוכל לפנות לאחד מהגבאים

3:09 או אהרון הגבאי שלי או דניאל נחמיאס אחד מהגבאים ויוכל לשאול אותם. ונוכל להקדיש את השיעור להצלחתו. רבותי, היום השיעור שאנחנו רוצים לעסוק בו הוא די טעון. מצד אחד הוא מאוד מרתק, מצד שני הוא מאוד טעון ודינמי, ואנחנו רוצים לדבר היום על עדות. אם אני אגיד שכל העדה הזאת עצבנים וכל העדה הזאת קמצנים וכל העדה הזאת קשוחים, אז מה שיבואו יגידו אה איך אתה מדבר על העדות אז הפסעתי אז מתחילת השיעור כבר הפסעתי. אז השאלה אם אפשר לעסוק בסוגיה כזאת אם היא בלי להיחוות. אז אולי זה מיועד לכישלון כבר מלך התחילה הזמן, היא נכנס לסוגיה הזאת. אבל ארץ ישראל היא פונדק דרכים שיצר

3:54 פסיפס אנושי שאין דוגמתו בעולם כולו. אין מקום בעולם שפשוט לקחו מכל אומות העולם והכניסו אותם לתוך סיר אחד, לתוך חבל ארץ אחת. אין דבר כזה? חוץ מארץ ישראל ואז מה שיצא בארץ ישראל ההגאה של קבוצות אתרוגניות יש הומוגני ויש אתרוגני הומוגני זה אותה איסה ולכן היא איסה אחידה הומוגני מכאן יצא המילה הומו אז זה למה? כי זה אותה עיסה הומוגני. אתרוגני זה עיסה מורכבת מהרבה עיסות אחרות. או נוזל שמורכב מהרבה נוזלים אחרים שלא מתרכבים ביחד. מה שיצא שארץ ישראל ההגעה של קבוצות אתרוגניות רבות מזרמים וריקאים

4:42 שונים שחיים זה לצד זה. הביא החידוד של הבדלי התרבויות מה שיצר הרבה סטיגמות. טריאוטיפים אם תרצו, סטיגמות, מחנה משותף לכל אותם שבאו מאותה ארץ או מאותה, מאותו הזרם. עדה זו קרים, מסודרים ומתנסים. עדה זו חמים, עצבניים ומהירים להגיב. עדה זו פשוטים, צנועים וקמצנים. עדה זו קשוחים ורציניים. ועכשיו השאלה, מה נפקמינה? בשביל מה אני עוסק בזה? הרי אני לא חוקר פה חקרות סרק. למה נפקמינה? נפקמינה לכמה אנשים ששאלו אותי שהם רוצים להשתדך לא מהעידה שלהם. אז כמובן, לחתחילה ענבי הגפן, בענבי הגפן אנחנו מנסים כמה שיותר למזהר ולמצוא

5:31 מחנה משותף בין האיש לאישה. לא די שהוא איש ואי אישה והם חושבים באופן כל כך שונה, אז לפחות אנחנו ננסה למזהר ולצמצם את ה... גפים את ההבדלים שיש ביניהם כדי שאוכלו לחיות בהרמוניה ושיתוף. זה אני חושב הדבר העיקרי ביותר. לכן הכי טוב שלך תחילה מרוקאית, חתן עם מרוקאית ושכנזי עם שכנזיה. כדי שהמרוקאי לא יצטרך לאכול גפיל תפיש או השכנזי אוכל דק חריף וזה ישרוף לו הלשון וזה יהיה לו מתוק מדי. היום אני כבר לא יודע אם זה כל כך קיים כמו שזה היה קיים פעם הסוגיה של עדות, אבל עדיין איננו הרואות שזה כן מציאות קיימת, שעדיין אנשים שומרים על המסורות שלהם. רבותיי, אז האם כדאי לי להתחתן

6:17 עם מישהי שאיליו דווקא מהעדה שלי, מהזרם שלי, אולי מכינה מאכלים מתוקים, ואנחנו רגילים קצת לגרליק, קצת שמיר דל, קצת פפריקה, קצת... קורקום, חריף, כמה אפשר? סוכר ומלח וסוכר ומלח וסוכר. אנחנו רוצים גם טעמים אחרים. אבל יש כאלה שדווקא יראו את המטבח הספרדי העשיר יותר מדי פיקנטי. וזה לאו דווקא מסתכם במטבח. זה מסתכם בהמון המון סוגיות שיכולות להוות הרבה בעיות בשלום בית. אז אם כדאי להתחתן ספרדי אשכנזיה, אשכנזיה אשכנזיה אשכנזיה, האם העדות זה כן דבר אמיתי או לא? אז הגמרא אומרת בתענית ל' אמות ב' אמר שמואל יום שאותרו בו שבטים לבו זה בזה. מתי זה היה? איזה יום? תו

7:06 בעב. אז בתו בעב כבר הותר לנו להתחתן אחד עם השני וכולנו בני איש אחד אנחנו. אז מה יש לנו לבוא ולקטלג ולעשות אותנו קבוצות קבוצות? הרי הסכרתי לכם כבר כמה פעמים את הגמרא במסגת חולים בדף סביך ג'הגמלה. הגמרא שואלת שמה למה נקראת שמה חסידה? והיא תגיד שיש בזה דבר רע, עד רבה, עושה חסד. אז יהיה מותר לנו לאכול חסידה, כדי שגם אנחנו נעשה חסד. אומרת הגמרה בדף י' במסכת סותה, אומרת שמה הגמרה שהתורה התחילתה גמילות חסדים, סופה גמילות חסדים, ויש עניין לעשות גמילות חסדים. אומרת הגמרה צדיק חטבב במסכת צנדרין, מה יעשה אדם להינצל ממחמת גוג ומגוג, יעסוק בתורה וגמילות חסדים, אז למה שלא נוכל חסידה? יהיה לנו גמילות חסדים. והרי אדם הוא אוכל, והוא הופך להיות כמו זה משהו שהוא נרכש, אז למה עשו

7:55 לנו לאכול חסידה? הוא עושה חסד רק עם חברותיה. ולכן הקב' הוא לא אוהב את הדבר הזה, כולל אשכנזים. לבוחרים כולל לתימנים. זה לא אמור להיות כך, אנחנו אמורים להיות איסה אחת, עם אחד, מאוחדים כולנו ולכן לבוא ולעשות חסד רק עם אנש ועכשיו אנחנו עומדים ערב פסח וזה הרבה פעמים קורה, תלושי מזון, סלי מזון, מביאים רק למי שמקורב אליי, לאנש. אבל למה? אין יותר נסקקים מאשר אנשי שלומנו, אלה שאתה רוצה לקרב אותם אליך? ולכן ראוי מאוד, קודם כל, עוד לפני שמתחילים לחקור אם יש דבר כזה סטריוטיפי ועדה קמצנית ועדה עצבנית ועדה מתנסת או כל מיני כאלה, האם קודם כל... צריך להזכיר שזה

8:44 דבר פסול לבוא ולעשות אותנו קבוצות קבוצות. לא סתם כתוב, איקח קורח, בן יצר, בן קיאט, בן לוי, ודתן באווירם, ואונקלוס מפרש שמה, ואיקח קורח, והתפלג קורח. מלמד שעשה אותנו מפלגות מפלגות, ועל זה בדיוק נחרב בית המקדש השני, בדף תת במסכת יום, מה אומרת הגמראי, מה נחרב הבית השני? על זה שהיה בהם שנאת חינם. אמר הבי יוחנן, וזה כבר במדרש, לא נחרבה ירושלים עד שנעשו 24 קטות, והקבוש הוא אוהב שאנחנו נהיה כולנו מאוחדים וכמו שאתה רוצה שיהיה לך טוב אתה צריך לרצות גם שיהיה לשני טוב גם אם הוא לא מאנשי שלומך גם אם הוא לא מאותו הכפר כמו שלך וגם אם הוא חולק עדה אחרת לחלוטין ואגב החקירה הזאת אם יש סטריאוטיפים

9:30 לעדות אם זה קיים או לא קיים העדה הזאת החלק הזה כולם קמצנים החלק הזה כולם מצבנים האם זה חקירה ישראלית? כי הרי אמרתי בתחילת השיעור שארץ ישראל יצרה מציאות חדשה של קבוצות קבוצות ממקומות שונים בעולם. מאלג'יר, מטוניז, מצרפת, מספרד, מאירופה, ממדינות הבלקן, מאסיה. כולם הגיעו לכאן. ומן הטבע אדם נמשך אחרי בני אומנותו ובני עמו. וזה מה שקרה שניהיה בית כנסת לעדת הצ'רמלוקים. בית כנסת לאדת האורפלים, בית כנסת לאדת המרוקאים, בית כנסת נוסח אשכנז, בית כנסת, ואתם רואים שזה מה שקרה. עד היום אנחנו אוכלים את הגרורות האלה, אגם שאנחנו כבר דור שני ושלישי, וזה באמת פלא

10:19 שזה עדיין עוד נשאר. אבל השאלה האם באמת הדבר הזה הוא נכון לעשות את זה, ולהחזיק במסור את אבותיו, או שמה לא. אז רבותיי, החקירה הזאת נוגעת גם לאומות, וזה הגיע עוד מאומות העולם. האם כל האיראנים מחבלים? האם בארצות הברית זה ארץ שמגדלת נדיבים? האם כל האמריקאים נדיבים? אין רואה שכל אלה שנוסעים לעשות אסיפת כספים, הם נוסעים לאמריקה. למה שלא יבואו לדימונה, לדוגמה? למה דווקא נוסעים לאמריקה? לא רק בגלל שדימונה, היא הרבה יותר ענייה מאשר אמריקה, שהיא חבל ארץ ענק. אבל הארץ גם מגדל את אנשים נדיבים. האם כל הגרמנים הם יקים ומסודרים

11:06 וכל הארגנטינאים גאים? אני הייתי בארגנטינה, שחצנים שאין כמותם. שחצנים שאין כמותם. לא היהודים, חלילה, אני מדבר על הגויים, גויי הארץ, וכל הארגנטינאים יודעים את זה, שאין יותר גאבתנים מאשר הארגנטינאים. אתה תבוא למקסיקו, הספרדי יגיד לך, סי סניור, נו סניור, קונפרמנסו סניור. הוא מבין שאתה למעלה והוא למטה והוא משרת אותך. אצל הארגנטינאים אין דבר כזה. הם מרגישים שהם עלה למעלה. ולכן קשה מאוד למצוא עובדים ארגנטינאיים שיהיו עובדים נאמנים כמו שאתה מוצא במקסיקו. וכולם יודעים את זה, דרום אמריקה כולם יודעים את זה. זה לא משהו שאני מגלה לכם, אולי אתם לא בקיים בעניינים, אליך הרוח וכוחות החברה שהולכות שם, אבל הארגנטינאיים ככה זה. רוסים, מה אסטראיוטיפ על רוסים?

11:55 אני מדבר גויים כמובן, פה זה החלק על הגויים. כל הרוסים? קשוחים, מפיונרים עצבניים. אז אני מדבר עוד הפעם עכשיו על סוגיית אומות העולם. האם כל האיראנים מחבלים, כל האמריקאים נדיבים, כל הגרמנים יקים ומסודרים, כל הארגנטינאים גאים וכל הרוסים קשוחים ואף פעם לא מחייכים? שטו אתו, יאגור. אז האם זה ככה או לא ככה? השאלה הזאת נחקרה בכמה מקומות אקדימיים ונגעו בה מעיקר בתחומי הסוציולוגיה, פסיכולוגיה וסטטיסטיקה. אז אנחנו צריכים לשלב היום החוט המשולש לא בימראית אינתק מבחינה סוציולוגית, מבחינה פסיכולוגית וכמובן סטטיסטית לראות אם יש דברים בגו או שמה. זה סתם סטריוטיפ ואין

12:44 לו שום אחיזה במציאות. אז אם היו שואלים אותי בראשית ההשקפה אם יש דבר כזה, עדות ולכל עידה יש לה את המנהגים שלה. אני מדבר מנהגים מנהגים מולדים עצמניים, קמצנים וכדומה. אז אני הייתי מביא מפרשת שלחלכם. בפרשת שלחלכם משה רבנו עליו השלום לפני שהוא מוציא את המרגלים הוא מביא להם תדריך יציאה. בתדריך יציאה שלו הוא אומר להם, הוא ריתם את הארץ מאי ואת העם היושב עליה, החזק הרפיה, מעט הוא אמרב, ומה הארץ אשר הוא יושב בה? הטובה היא מראה, ומה הערים אשר הוא יושב בהנה? במחנים עם במבצרים, ומה הארץ? השמינה היא מרזה, יש בעץ עם הים. רשי כותב, יש ארץ מגדלת גיבורים. ולכן הוא אומר להם,

13:32 במחנים או במבצרים הם יושבים, שטח פתוח כי הם גיבורים, או במבצרים הם בנו חומות גבוהות כי הם פחדנים. יש ארץ מגדלת גיבורים, יש ארץ מגדלת פחדנים, יש ארץ מגדלת אוכלוסים, ויש ארץ אוכלת יושביה. ולזה הוא שאל אותם, המעט עם רב, האם זה ארץ שיש בה הרבה אוכלוסייה, או המעט כי הארץ אוכלת יושביה? מכאן מדברי רשי עולה שיש דבר כזה שהארץ מגדלת אבל זה לא דומה לסוגיה שאנחנו חוקרים אותה היום למה לא? למה לא? כי אתה מדבר על מקום גיאוגרפי על הארץ לא מדובר על תורשה גנטית ביולוגית אלא

14:19 מדובר על המקום גורם כן, מה שאמרנו בבע בבע תקופנו חטא מודבט, אווירה דה ארץ ישראל מחכים. אז ארץ ישראל, מי שנושם את האוויר שלה, נהיה פלפל חריף, כמו שכותב הזוהר, זוהר חדש בדף למדווה ועמוד א', כותב שם הזוהר, שארץ ישראל מוכנה לשלמות ולהשגת הנבואה. וכמו שלמדנו בדף חפאי, במסכת מועד קטן, הגמרה מביאה שם שבארץ ישראל הנבואה שורה, וראינו על יחזקל, שהוא אמר, ואני על נער כבר, והסתכלו לי הרובות השמיים, וכותב הזוהר שמות איך נפתחו לו אורבת השמיים והוא בחוץ לארץ? הרי דווקא בארץ ישראל יש נבואה, אלא התחיל להתנבות בארץ ישראל, יכול להתנבות גם בחוץ לארץ. ראינו על רב, יהודה א', מסכת צנדרינים, ראוי רב שתשרה עליו שכינה אלא שבבל

15:08 גרמה לו. אז אתה מבין שיש לו אילוצים מצד המקום, שהמקום גורם לו. גם בזוהר פרשת וישף, קופצה דיקמוד א', הזוהר כותב שם, שרק אחרי שעלה רבי חייה לארץ ישראל, הפנים שלו התחילו להעיר. כותב שמה קטנפז רבי שמעון לוי, כי לימוד התורה של ארץ ישראל מאיר פי כמה מלימוד התורה של חוץ לארץ. וככה למדנו בכתובות, עיני עמוד א', חכם אחד של ארץ ישראל שווה כמו שתיים של חוץ לארץ. אמר, אביי, ואחד מיני הוא עדיף כתרי מינן, אחד מאלה שנמצאים בארץ ישראל שווה כמו שתיים שלנו. אז המקום בוודאי משנה את הבן אדם. אז... צריך להבחין ותהיו איתי, צריך להבחין, אני כבר לא מדבר על מה שכותב הרמב״ם בלחוד דעות בפרק ו, הלכה א', דרך בריאתו של אדם

15:56 ליאום נמשך בדעותיו ובמעשיו אחרי אב וחבריו ונועג כאנשי מדינתו. כי זה לא משיכה ביולוגית וגם לא משוכה שקשורה למקום. זה משיכה חברתית. אז אתה עושה חילוק, מפלח את הנושא שלנו. יש אחד שנמשך אחרי בני אומנותו. לא ככה מה רבי יוסי בן קסמה? ראה אותו אותו אחד, אמר לו, רבי, רצונך שתדורם איתנו ואני נותן לך אלף אלפי זהב ומרגליות, אבנים טובות וגם טסלה? אמר לו, גם אם אתה נתן לכל אלף אלפי זהב ומרגליות שבעולם אין נהידר אליה במקום תורה שאימר כיתוף סחרה מכל זכורה שאין לו מלווים לא לאדם אלא לא כסב ולא זהב ולא אובנים טובות ולא מרגליות ולא טסלה אלא תורה ומעשים טובים שאימר והלך לפניך הצדקך הכבודה שמי אספך תפתחו ג' עמוד עבודה זרה, עשותה, היי עמוד א' עבודה זרה אבל

16:42 יצא מכאן שיש משיכה חברתית על זה דיבר הרמב״ם על זה דיבר הביוסי בן קיסמה תדור ליד תלמידי חכמים אתה תהיה בסוף תלמ תדור ליד עמי הארץ, אתה תהיה עמי הארץ. זהו, אתה צריך לדור ליד כמו האנשים הטובים כדי להיות טוב. זה משיכה חברתית. מה שרשי כותב בשלח לך ומה שאני הבאתי מהגמרה ב-INA במסכת כתובות או בקופנול חטא בבטרה, שהאוויר מחכים, שארץ ישראל מחכימה, זה לא משיכה חברתית, זה המקום גורם. זאת אומרת, גם אם אני אחיה לבד בארץ ישראל אני אחרחם. למה? כי המקום גורם, זה לא קשור לחברה.

17:27 זה כבר דבר שני, פילוח שני. והקבוצה השלישית זה מה שאנחנו שואלים היום. האם מבחינה ביולוגית, מבחינה גנטית, מבחינה תורשתית, יש דבר כזה שכל ההדעה הזאת הם כאלה וכל ההדעה הזאת הם כאלה. מרשי זה לא משמע. כי מה שהבאתי מרשי זה על המקום, לא על מבחינה, זה מה שנקרא גיאוגרפית, לא ביולוגית. אתם מבינים מה אני מדבר? פשוט ברור. אתן לכם עוד דוגמה שהמקום גורם, סוף פרשת בלאק, ואיש של ישראל בשיטים ביחד העם לזנות אל בנות מואב. אומר הזוהר ואיתך נדרש העין, זוהר שלך לך קופסא מחי ימות ב', המים של נחל שיטין גרם להם לזנות, שכל מי ששוטם מהם אימיו נעשר עודף זימה. אז אתה מבין שזה לא קשור לבחינה ביולוגית של אלה שנולדים שם. זה גם לא קשור לבחינה חברתית שכולם שם רוטפי

18:15 זימה אז גם אתה נהיה את הרודף זימה, לא. זה קשור למים, קשור למקום, קשור לאוויר, ליבשה, לים, לפירות. יש ארץ מגדלת וזה לא הסוגיה שאנחנו נדלים בה היום. ויכול להיות שלזה רומז את המשנה באבות, פרק א' משנה יהודלף חכמים. יזהרו בדבריכם שאתה חוב וחובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, כנראה שהוא רומז לזה, שיש מקום של מים רעים. ועוד אמרו שמה בפרק ב' משנה ד' אל תדין חברך עד שתגיע למקומו. ולמה את שתגיע למקומו? כי מקומו גורם לו. כי המים האלה גרמו לו להיות עודף זימה. אז אל תגיד איך הוא חוטה. הוא חוטה כי הוא שוטה את המים האלה, מי יודע, אתה איתה חוטה, מתי איתה שוטה. ולכן צריך אבדם לשפוט לקו זכות. רבותיי, אבל כל הסוגיות האלה מדברות על עניין גיאוגרפי, או חברתי,

19:03 אבל אנחנו שואלים מבחינה ביולוגית. אז רבותיי, מחקר פסיכולוגי קיים את המושג הנקרא דיוק סטריוטיפי. חוקרים טוענים שלחלק מהסטריוטיפים יש גרעין של אמת סטטיסטי. זאת אומרת, בשפה פשוטה שלנו, יכול להיות שיש סטיגימה שטוענת שהאשכנזים הם חלטנים חכמים ומשכילים. יכול להיות. אני לא אומר כן, אני לא נכנס לפינות, תתבגרו כבר, בואו נגיד את זה ככה. אז עכשיו, נכון שיש, יכול להיות סטיגמה כזאת, שהשכנזים הם חכמים. טוב, תבדוק בעל השקעה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה, ויכול להיות שיהיה לך פער גדול בין השכנזים לספרדים באחוזי הזכאות לתעודת בגרות ולתארים

19:52 אקדמיים. אז לכאורה תבוא ותטען, הנה עובדתית, מה אתה יכול להתבקח? לבאתי לחלטה על השכה המרכזית לסטטיסטיקה שמבואר שאשכנזים יותר זכאים לבגרויות ולתארים אקדמיים. אז לכאורה זה עובדתית מציין שכן יש דבר כזה, גרעין של אמת באותו סטריוטיפ שאשכנזים חכמים. אבל זה מי שלומד דברים על פני השטח ויש לו גם מגמות והוא לא יורד לעומק. אבל אם אתה יורד לעומק, אז אתה צריך קודם כל להבשים לב למישור ביולוגי, שזה בכלל לא קשור לביולוגיה, אבל הרי גם אתה כל האשכנזים הם יותר יש פער. כן? אז בואו תבדור קודם כל מצם

20:41 סוציו-אקנומי. איפה הם חיים? אתה מביא לי אשכנזים שחיים בתל אביב. בואו נראה אם אשכנזים שחיים בדימונה הם אותו סטטיסטיקה כמו אשכנזי שחיים בתל אביב. אתם מביני מה אני אומר? יכול להיות שספרדי שחי בתל אביב, הוא יביא לך סטטיסטיקה יותר גבוהה משכנזי שחי בדימונה לדוגמה, או בבר שבע לדוגמה. למה? כי במצב סוציו-אקנומי גבוה המדינה משקיעה ואז מה שקורה, יש להם גם כסף להוציא על מורים פרטיים, יש להם כסף יותר להשקיע בחוגים וההשרות, מה שאין כן אותם יהודים שחיים בפריפריה, שהכסף שלהם הולך כדי לשרוד. ואתה מבין שאתה לא יכול לבוא ולקחת, כיוון שיש לך ריכוז כל כך גבוה במרכז, לדוגמת תל אביב, שחיים שם אשכנזים, מה שקורה עכשיו, שלכן

21:28 הפערים לשקעה לסטטיסטיקה היא לא חשודה פה על איזה מגמה. אבל אתה מבין שכיוון שכולם חיים במרכז במצב סוציו-אקנומי מאוד גבוה, אז הם יכולים להרים את האחוזים שלהם בגלל המצב הכלכלי שלהם. הבנתם מה אני מנסה לומר? ולכן אין שום ראיה עד היום בשום מחקר שבאמת סטיגמה יכולה לייצר איזה שהוא מגמות. אין דבר כזה. והיום ישבתי על הסוגיה, קראתי כמה עובדות מאוד מעניינות. ויש שתי תשובות מה שגורמות לגרעין הסטטיסטי הזה. אחד מה שהזכרתי לכם, מצב סוציו-אקנומי. משלח יד, השכלה. ושתיים, לסיבות

22:14 היסטוריות, יש דבר שנקרא מטען תרבותי, מסורת שפה הרגילי אכילה, מביא את האדם להיות נתפס ככזה, וזה נראה בעיניים של האנשים ככזה. וקראתי מה שמעניין מישהו, אחד הפרופסורים כתב הערה, שסטיגמה יוצרת מציאות. זאת אומרת, אם אתה תבוא לקבוצה מסוימת, ותגיד לכם, אתם חכמים, אתם חכמים, אתם חכמים, גם אם הם טיפשים, הם יתחילו להאמין שהם חכמים, ואז מה שיקרה, אתה מרים אותם, גם בסקאלה וגם במציאות עובדתית, אתה מראים אותם, אתה תבוא לחברה ותגיד להם אתם טיפשים, טיפשים, טיפשים, ככה זה קורה גם עם חינוך ילדים, עשית לכם פה שיעור על חינוך ילדים, שאתה תבוא לילד, אתה תגיד לו, אתה טיפש, טיפש, טיפש, הוא יחשוב שהוא טיפש בסוף, אפילו שהוא יכול, אבל ככה הוא יחשוב, ככה זה יהיה, אז ממילא צריך לדעת שגם סטיגמה יוצאת מציאות, רבותיי, לסיכום

23:02 הסוגיה הזאת, אני רוצה לעבור לסוגיה השנייה יותר מעניינת, סטיגמות של עדות נשענות על תצפ ברמה המדעית הן לא נכונות. רוב רובם גורמות רק נזק, דעה קדומה ובסך הכל המוח האנושי אוהב לקטלג ולהכניס לקבוצות. הרבה יותר קל להגיד כולם כאלה. זה הרבה יותר קל מאשר להבין שכל אדם הוא בפני עצמו אינדיבידואל, עולם הוא מלואו ומבחינה מדעית אין דבר כזה שמבחינה ביולוגית שהעדה יוצרת העברה הביולוגית. מה שכן, אם נגיד עכשיו אנשים באו מספר לא רוצה להגיד עכשיו מדינה בסדר באו מסוף העולם ולא היה אוכל לא היה כסף באותה מדינה אז

23:49 הם היו עושים את הכל עם כמח לדוגמה כל המאכלים שלהם עם כמח לדוגמה זה כי לא היה כסף כי היה אוני גדול אז עכשיו בגלל שהיה אוני גדול אז הם התרגלו לצמצום אז זה היה נראה כאילו בסטריוטיפ שאלה ידע שהם קמצנים אבל זה לא נכון כי הם חיו במציאות אחרת אם תבוא עכשיו תגיד כל האשכנזים קרים ושחלטנים הם סבלו פרוגרומים באירופה אז עכשיו בגלל שהם סבלו פרוגרומים באירופה זה נתן להם ליצור איזה שריון רוחני ודיסטנס מבני אדם זאת אומרת צריך להבין שגם מבחינה היסטורית תרבותית אדם שבא מאיזה מקום זה לא שזה בא באופן ביולוגי בדם אלא זה בא בגלל שהמציאות הכריחה אותם ליצור את אותם מידות

24:36 כדי לשרוד אתם מבינים מה אני מדבר? אז אם זה ככה, כל הסטיגמות האלה של דות חקי בלש, היום אנחנו כולנו כאן בארץ ישראל, כולנו כאן חיים היום, וממילא גם הסטיגמות האלה הולכות ויורדות, בתקווה שהולכות ויורדות. אבל כיוון ששנים אנחנו נמצאים פה במדינת ישראל עוד 180 שנה, ונתנו לספרדים תמיד להרגיש נכותים, שמו אותם תמיד בפריפריה, דימונה, ירוחם, בהר שבע, או זרקו אותם לכל מיני מקומות, ואת האליטה האשכנזית שמו בתל אביב, בתגניה, בכל המקומות המאוד מרכזיים, אז הספרדים הרגישו שהם נכותים, וזה הוביל

25:24 להרבה דברים. קודם כל השיבו אותם בפריפריה, שתיים נתנו להם עבודות נחוטות בעבודות כפיים ולא משרדיות. מה שנתנו לאשכנזים, כי אשכנזים פה הקימו את המדינה, איך שהם הגיעו לפה, הרבה הרבה הגיעו לכאן, ואז הם חילקו את כל התפקידים, וגם ספרדים כמובן הקימו את המדינה, ובאו במסירות נפש עצומה, אבל מי ששלט על כל התפקידים, ועל חלוקת הפנקס האדום, ומי מקבל איזה תפקידים, היו האשכנזים, אז כמובן שכשהם ראו בוזגלו וס וחתוקה, אז הם נתנו להם תמאדר, ויאללה, תעבוד בפתח תקווה, תעדור. ולעומת זאת, כשהם ראו אשקוביץ ומשקוביץ וסויזיסקי וויסוצקי וכמובן לוינסקי, אז נתנו להם עבודות משרדיות, וככה נוצר פער, שעד היום

26:12 אנחנו מושכים אותו, וגם עשו אפליה בכל תחומי החיים, אנחנו 80 שנה מהקמת המדינה, ועד היום זה קורה. אבל ברוך השם הספרדים הצליחו לצאת מהאסטריוטיפ, אבל עדיין זה מלווה אותם זה מלווה בבית המשפט מלווה באקדמיה בפוליטיקה בתקשורת אתן לכם דוגמאות רק כדי שתבינו אנחנו 80 שנה כמעט מדינת ישראל כמה שופטים היו בבית המשפט העליון בערך 80-90 שופטים כמה מתוכם ספרדים? 10 אחוז 10 אחוז זה במקרה זה מקרי שרק 10 אחוז הספרדים שמה? למה אין ספרדים שסימו פלקולטה למשפטים? אז מה קרה? למה דווקא 10 אחוז? אלא מה, גם היום, נכון להיום, רוב השופטים השמרנים,

27:00 החילונים, הליברליים, מגיעים מאותו רקע. וגם חבר מביא חבר. אז אני אביא כמובן את אישקוביצקי, אני אצטניסלבסקי, אז אני רוצה מישהו מאותו הכפר. וככה זה קורה. אז מה קורה? אתה רוצה כניסה למועדון? כל המיתן הרוב תרבותי שלך, תוציא אותו לבחוץ ותתחיל לחשוב כמונו. אתה מבין שככה זה עובד. זה בפן המשפטי, שאתה מבין שיש פה בעיה עד היום. בפן האקדמאי, סגל אקדמאי בכיר באוניברסיטאות, נכון להיום, הסגל, אלה שאחראים, אלה שהם למעלה, 9% ספרדים. למה? מה קרה? למה? אין מספיק סגל, אין מספיק חכמים ספרדים? אני מאוד מסופק בזה. הכי מספק זה חידת ראש הממשלה. מי מצביע למפלגות הימניות הכי הרבה? ספרדים או שכנזים? אז איך

27:50 לא היה אף פעם ראש ממשלה ספרדי? רוב מצביעה הימין בישראל מזרחיים. אז איך בגין, שמיר, נתניהו, כולם היו אשכנזים? דמויות כמו דוד לוי ואיציק מורדכאי נעצרו רגע לפני שהגיעו לפסגה. אז מה קרה? האפליה הזאת היא גם בתקשורת רבותיי, אני לא רוצה להיכנס לסוגיה הזו כי אין לנו זמן. אבל אם זה היה נשאר רק שם בסוגיית העולם הגדול החילוני מילא, אבל לדאבון לב זה אפילו נכנס לעולם החרדי וכשזה נכנס לעולם החרדי זה קטסטרופה חינוכית. אז אני כבר לא אומר שאנחנו לא נוכל להיחלץ מהשדע הדתי הזה לעולם. כי יש מנהגי ספרד, יש מנהגי אשכנז, ואף אחד לא יכול לחלוק. זה הולכים כמו הרמה שיושב על המעריל

28:37 ותרומת הדשן, וזה הולכים כמו הבת יוסף שיושב על הרשבה והעריף והרמבם, שאלה היו ספרדים. אז אנחנו, ואלה יש להם את הנוסח התפילה שלהם, ואלה את הנוסח התפילה שלהם, ולא נוכל להיחלט מזה. רק חסר לנו שנבוא ונראה את המשיח צדקנו, איזה עדה הוא יהיה. אבל, יש אומרים תימני, הלואה מתימן יבוא. תימני, ספרדי, אשכנזי, היקר. שיבוא כבר. אבל אנחנו באמת אפילו על רבנו הערי עוד התחילו להתווכח עם הושכנזי או ספרדי כי אמא שלו ספרדיה ואבא שלו שכנזי אז התחילו לפלפל ולקשקש עם רבנו הערי. אז אנחנו כן רואים את זה בציבור החרדי את התהום העצומה והעמוקה הזאת בין שכנזים לספרדים מה שהוביל לתופעה עצובה שנקרא את

29:26 הספרדים המשתכנזים שמעתם על התופעה הזאת? אנשים בעלי בעיות זהות עמוקות, חוסר ביטחון עצמי, רגשי נחיתות, חוסר הכרה בעבר המפואר שהמשפחה שלהם הגיעה, החליטו למחוק את הזהות הספרדית שלהם ולעבור לזהות אשכנזית. אשכנזית, איפה זה מתחיל? בואו נתחיל עם השם משפחה. זה תמיד מתחיל, והשם משפחה שמסגיר אותך. אז מה פתאום יקראו לי אלבז? שידעו שאני באתי מפס או מהכפרים? אלברשטיין. קרוב לאלבאז נעשה אלברשטיין אוכנה אוכמן סויסה סגל טולדנו טלמן אברג'יל ברגיל

30:14 ככה זה יוצא אני ראיתי איזה אחד בניו יורק אני מכיר אותו הרבה שנים למדתי בחיים ברלין כשהוא למדתי בניו יורק בישיבה וכשהגעתי לשם אז מאוד מעניין מאוד מעניין ראיתי אותו ואז אמרתי לו אברהם מה שלומך? הוא אומר לי בסדר, כל טוב, הרב מאיר, מה שלומכם? ודיברנו, הרבה זמן לא ראיתי אותו מאז שלמדתי שם ואז אמרתי לו בוא אני אכתוב את המספר טלפון שלך, אין לי את המספר טלפון, אז רוצה את המספר טלפון שלי וקראת את אברהם אז הוא אומר לי מילר אמרתי לו אבל אתה הכי מרוקאי שיש, אין יותר מרוקאי ממך, איך מילר? הוא אומר נכון היה מלול זה

31:00 עשינו מילר אז אתה רואה מ מילר נהיה מ מילר רבותי עשיתי כאן שיעור על שמות משפחה דיברנו בסוגיה של שמות משפחה פעם שאלו את הרב קניאפסקי האם לספרדי מותר לשנות את השם משפחה שלו לשם אשכנזי כדי שיתקבלו הילדים שלו לחדר האם זה רמאות או אסור והרב קניאפסקי אמר זה לא רמאות העיקר שיקבלו אותם לכאורה התשובה שלו מאוד מאוד מערימה תערומת. במקום שתוקיע אותם, כמו שעשה הרב שטיימן, ואתה עוד נותן להם, אומר להם, לא, זה לא רמאות, העיקר שיקבלו את הילד לחדר. אתה גדול הדור, אז תוקיע אותם. שהוא אמר מי יקשיב לי, לא יקשיבו לי. עדיף, עזוב עכשיו. שורה תחתונה זה לא רמאות. כנראה שזה היה שמה הפשט. אני מכיר מסיפור אישי מכלי ראשון על בחורה שבאה לסמינר לרשום את הבת

31:49 שלה לסמינר. והיא כמובן ספרדיה, ובאה עם כיסוי ראש, והמזכירה אמרה לה, נגמר, אין לנו מקום, נגמר. ואחרי שבוע היא דיברה עם החברה שלה, והחברה שלה אמרה לה, נו איפה רשמת את הבת? היא אמרה, באתי לסמינר כך וכך, אבל אמרו לי שאין מקום. היא אומרת, מה אין מקום? אני הייתי שמה אתמול, רשמתי אותה. אמרו לי שיש מקום. איך זה יכול להיות? אמרה לה, אני לא יודעת, אני באתי ואני גם לא נראה צפרדיה, יש לי אור לבן. לא משנה שאני שחורה, אבל אני שמה המון מייקאפ לבן, אז מה העניין? אז היא אמרה לה תשמעי זה בגלל הכיסוי ראש שלך אני אביא לך את הכיסוי ראש שלי תלכי תרשמי את הילדה ותראי שזה יעבוד את הפעה היא הביאה לה את הפעה שלה היא נכנסה ולקם קיבלה

32:36 אותה רשמת הילדה וזהו אז עכשיו זה סיפור אמיתי פה ארון קודש אני לא מספר סיפורים אז אם זה ככה איך לא תשתכנז שאתה מבין שהשדע הדתי הזה הגיע עד היום. היה לי בכולל שתי חברים פה בשכונת הבוחרים, שאתם יודעים, יש פה כל מיני הקדשים, עד שיש פה בתים שפתרו את הסיפור של ההקדשים והירושות, ובונים בניין, זה פעם באף פעם. אבל בנו פה איזה בניין, אין שלט למחירה. אבל איזה חבר מהכלל קנה שם, חמיב עזר לו, והוא קנה בית. ואז הוא אמר לחברות השאלה, אולי תקנה גם אתה. ואז הוא התקשר אליהם, והרואו, האיש מחירות דיבר איתו ביידיש. עכשיו הוא עירקי, איך לדבר יידיש? אז הוא לא, הוא אמר לו, סליחה, אני לא מבין. הוא אמר לו, אתה לא מבין? נגמר, מחרנו את הכל, הכל נמכר, עזל, לא נשאר.

33:24 ואז הוא בא לחבר שנה, הוא אומר, נמכר. הוא אומר, מה נמכר? אמרו לי, יש עוד חמש דירות, איך נמכר? תוך יום נמכר חמש דירות? אמר לו, זה בגלל שאני ספרדי, אתה תדבר במקומי. התקשרו עוד הפעם, עכשיו הוא דיבר במקומו. הוא אומר, כן, יש לנו חמש דירות למכירה. אז עכשיו שאתה שומע את זה איך אתה לא רוצה להשתכנז? אז אני כבר הבאתי בספר שלי מרכבות הגמול מרכבה דהלית גלגלת אתויו שהאשכנזים היו קצת לא מתייחסים יפה לספרדים כאן בירושלים ורבי יהודה פתיה אמר להם אל תזלזלו בספרדים כי אתם תתגלגלו בסוף בספרדים. עכשיו לא שאני חושב שזה ירידה, זה אילוי. אני חושב שלאיועץ פרדינים עבר כל כך מפואר כמו שלנו. אנחנו צריכים, יש לנו הרבה ממה להתגאות. אבל, אבל, מה שכן נקודה שיש כאן,

34:12 שאתה צוחק על מי שהוא אה, זה שחור? אתה אתה בוא שגלגול הבא בשחור. אתה צוחק על מישהו על איזה דבר, גלגל הוא בעולם שאתה תקבל את אותו דבר שאתה גיחכת וצחקת. אז הם צחקו על הספרדים, אז הם יבואו בגלגול של ספרדים והסבלו את הכיפוח שהם גרמו גלגול קודם לספרדים, ככה זה יהיה. יופי, אז זה לא נגמר כאן בשמות משפחה רבותיי. סגנון לבוש. פתאום הספרדים מתחילים להתלבש כמו אשכנזים ציציות בחוץ מה שלא היה דבר כזה מעולם אצל הספרדים ונרצה או לא נרצה כולנו נגועים במכה אשכנזית הזאת שכולנו הולכים עם קובעים כאלה שזה בוודאי מאירופה ולא ספרד הספרדים היה להם תרבוש כמו הבן ישחי כמו רבי יהודה פתאיה כמו מרן אחידה אף פעם

35:00 לא לובשו דברים כאלה אבל היום בעולם מי לובש דברים כאלה? בעוד הוא לובשים דברים כאלה אז מה אתה רוצה שאנחנו נחזור לעשות אית שקדן? נו באמת אז זה לא מתאים לנו אז אנחנו הולכים עם השחור לבן הזה, זה אף פעם לא היה. למה התחילו ללכת עם חליפות וחולצות מחויתות? כי הרגישו לומדי תורה באשכנץ שהם נחוטים. אז רצו להרים אותם, אז הביאו להם כמו הלורדים. הלורדים האנגלים הביאו להם קובעים כאלה והביאו להם בגדים מיוחדים שיהיה סולידי שחור לבן. אבל זה הרעיון. אחרי זה, אחרי הביגוד, זה ממשיך באוויר ההגאיה האשכנזית. בגמויר, בתפיל, ככה זה הולך, מחיי המסים. אז בגלל זה יש הרבה מסים בעולם, במקום מתים, מחיי המסים. תראה נחס מהילדים, במקום נחת,

35:49 נחס מהילדים. זהו, אמר לי איזה אחד, אתה יודע למה השבאס, שבאס זה שירות בתי הסוהר. אתה יודע למה השבאס מצליח כל כך? כי אנחנו קדושים. אמרתי לו, באמת אתם קדושים? הוא אומר כן. שכנזים מברכים אותנו כל הזמן. ברוך אתה, שמקדש השבאס. אז אנחנו מקבלים ברכה מהשכנזים כל פעם. אז רבותיי, הם קוראים לזה לשון הקודש. לפי הספרדים זה ודאי אי אפשר להגות את התפילה ולא את הדיבור בצורה כזאת. לפעמים אתה אפילו לא מבין מה הוא מדבר. עכשיו, היום הוציאו את המינג חינה, שפעם זה היה ידוע. חינה זה ראשי תבות, מה? זה היה מינק תימני הדוע, עתיק יומין חינה. מה? חלה נידד לקטנר. הכניסו במקום זה חדר ייחוד. שהחכמים הספרדים צעקו על הדבר הזה.

36:37 שלנו אף פעם לא היה דבר כזה חדר ייחוד ואין בזה צניות. בחתונה אתה תראה רק שירים שכנזים. לא יביאו לך שירים הספרדים. רק שירים השכנזים. את תראים לזמר ספרדי, לשאיר אח ורק שירים שכנזים. וכל זמן שהוא משתכנס ושר לך בעברה השכנזית, צועיר עש אשם סמימו. שעבו ספרדי וכדי להראות עצמו שכנזים וזה הוא עוד יותר סוירוס סוירוס אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה זה נראה מקבל גיחוך בצורות תימני, במקום לשיר אני מראש העין מדבר בחטא בעין, אז הוא שר לך סיירס השם תמימה, וככה זה נראה, יש אחד באמריקה חלבי, שכל השיר, הוא חלבי, אני חלבי חלבי,

37:25 הוא שר לך, סייסאינו, בסוירוס חו לשמור, זה יפה, השירים יפים, אבל אתה מבין שאתה מנסה להתלבש בהצטלה שהיא לא שלך, אתה מבין שיש כאן נותן טעם לפגם וחבל שאנחנו ספרדים צריכים להרגיש נכותים ולנסות להתחקות אחרי אחינו השכנזים שהם מקסימים ומדהימים ממסורת עצומה והספרדים מקסימים ומדהימים ממסורת עצומה ולא צריך אחד לנסות להרגיש שהוא רוצה ללכת לכיוון השני היה גם כאלה שרצו להסתפרד אתם רואים שהיה מושג קלוש להסתפרד אמר לי אנשכנזי ואין לנו ילקות יוסף. ואלכות יוסף יש רק לספרדים. האם אני יכול

38:11 ללכת כמו אלכות יוסף? אני רוצה ללכת כמו ספרדי. אני מכיר אחד חבר טוב במיימי, פול פלדמן, והוא ידיד מאוד קרוב שלי, והוא שכנזי, והוא הולך הכל לפי הספרדים. אז גם שאלה אם ספרדי מותר לא ללכת כמו השכנזים? כמו שאלה אם השכנזים מותר ללכת כמו הספרדים. מרן אחידה כותב שספרדי שמקל כמו הרמה, טעום כפרה וסליחה, כי אסור לו ללכת לפי עניינים אחרים. עכשיו, שידעו כל המשתכנזים שזה בא גם עם חבילה. זה לא נשאר שם. אצל הספרדים בשידוחים, מה הספרדים הביא? נדוניה. מגעץ, אני יודע מה. מיקרוגל. מה שיש, אין לנו. יש לנו עוד ילדים. לא יכולים לעזור. מה האשכנזים הביאים?

38:58 סידור מלא. סידור מלא. כל מה שצריך. בית, חצי בית, תלו. מה? אתה רוצה את התלמיד חכם אז ככה זה עובד. ככל שהמשפחה יותר משוקנזת הדרישות הכספיות עולות בהתאם. אצלי ברור שהרבנים הספרדים חייבים לגבש פסק הלכה שעשור הבטחה של דירות או השקעות של זכום מהעתק איך אומרים? בשמואל הנביא אם עובר איזה אמבולנס תדע שסגרו וורט באיזה מקום למה? כי האבא חוטף שוק שהוא יודע מה הוא צריך להכין כסף אחרי זה הולך ועושה אך נסות קוילה וצריך לעזור להם לקנות הבית שלהם. אז לדעתי הספרדים צריכים כולם לגבש עצה וכמו שהיה תקנה אצל הקהילה החלבית בניו יורק במקסיקו

39:49 בהרבה מקומות שיש שם הריכוזים של חלבים לא לקבל גירים יש דבר כזה וחתומים על זה ולכאורה זה מתניין מה שכתוב בתורה ויש הרבה שאלות על הסוגיה הזאת. אבל הם לא מקבלים גירים בשום אופן. למה? כי היו מתגיירים לא לשם שמיים רק לשם ניסויים. אז כל הרבנים החלבים לא עושים גיורים ולא מסכימים לקבל גירים בבית כנסת. ומי שעשה דבר כזה הוא לא עולה יותר לספר תורה בבתי כנסת שלהם. ויש כל בית כנסת חלבי בניו יורק, במקסיקו, בלוס אנג'לס, איפה שאתה לא תלך, איך שאתה נכנס לבית כנסת? פלקת ענק כזה, עם כל החתימה של הרבנים הסכנים מהדור הקודם שלא מקבלים גרים. זה הסוגיה שלהם. עכשיו, אם אחד... מהקהילה כן התחתנים גר? אפילו גר צדק, אפילו צדיק, אפילו, אפילו, אפילו יותר הוא לא מתקבל לעלות בספר תורה, הוא

40:37 לא יכול לקנות יותר עליות, כאילו החמירו איתם מאוד מאוד. יש הרבה מה לדבר על התקנה הזאתי היום, כי לכאורה זה מתניין על מה שכתוב, אהבתם את הגר, אנחנו מתפלמים ועל גרי הצדק ועל פליטת בצופרים, אז יש בזה הרבה שאלה. אבל גם כאן לדעתי הרבנים וספרינים צריכים לעשות תקנה, אי אפשר להבטיח דירות או כל מיני דברים שבן אדם הוא פושט רגל אחר כך, הוא לא יודע מה לעשות. למה? כי זה לא לבייש את מי שאין לו. אז צריך מאוד לשים לזה לב. יש אולמות צנועים בבני ברק, שעשו שמה. למה צריך לעשות באולמות מפוצצי עיניים ולגרום לכולם קנאה והרגשה לא נוחה? יש אולמות בבני ברק שמתחרים מי עושה את המנה היותר זולה. הכי נמוך, עד איפה אפשר לרדת? במחיר המנה. יש דברים כאלה. זה עוף

41:25 קדוש, העוף על הצלחת. למה? הוא עבר את שאר הגלגולים. מהברית של הבוקר, עבר לבריצבה של הערב. מהחתונה של הסכנזים, עבר לחתונה של הספרדים. וככה הוא התגלגל מחממים ומוצאים. מחממים, יש להם כאילו תקנה, כמה מקסימום אתה יכול להוציא על חתונה ומי שיבוא לעשות יותר מזה, הרי הוא מוציא את עצמו מהכלל והרבנים לא באים לאותה חתונה. זאת אומרת אתה בא, כולל הפרחים, כולל התקליטן, כולל הכל, X כסף זה המקסימום. וישניהם חתונת הזהב, הוסיפו כאילו

42:13 תחום יותר גבוה, אתם תעשו או את זה או את זה ויותר מזה, ועכשיו הם באים לאולם, הם עשו תקנה. כל הרבלים הזמינו את כל בעלי האולמות בלקווד והביאו אותם אליהם, אף אחד לא מעלה את המחיר. מי שיעלה את המחירים אנחנו שים עליו חרם ואף אחד לא מתחתן אצלו יותר. ותראה איך הקהילה פורחת למה? אף אחד לא מתבייש. אבל כשאני יודע שהוא יעשה לך תונה של המאה, יביא לך את כל הוורדים יעשה מהם חופה ואחר כך ביום שלמחרת כל הפרחים האלה הולכים לפח. ואיפה לא כואב הלב, איפה עניים שצריכים לאכול. אז ממלא אתה מבין מכאן שזו תקנה נכונה ומבורכת וככה צריך להנהיג בזה. יש שתי דוגמאות לנשואים של ספרדים אשכנזיה או שכנזים ספרדיה ויצאו ילדים אחסן. מי שרוצה להעביר ראיה?

43:03 למגול הרבנו הערי. רבנו הערי, אמא שלו ספרדיה, משפחת פרנסיסא, שלו שכנזי, משפחת לוריה. ויצא אחד ענק שבה ענקים. השני, שהוא באמת כזה מעורבף, שכנזי, ספרדי, מי זה? הרב חידה. אמא שלו השכנזיה, ואבא שלו מרוקאי, עזולהי. הרב חידה פעם ביקר אצל הפני יהושע, וכשהוא הגיעה, הרב חידא הוא היה תייר הגדול, הוא הלך לאסוף כסף, אתם זוכרים שדיברנו עליו פה, הוא הלך לאסוף כסף לקהילות של קהילת חברון שמסכנה נקלעה למצב ביש. והיו הערבים, היו הקהילה צריכים לעלות ניסים לסולטן והסולטן היה אומר להם, לא אתם מביאים

43:48 את הכסף או אני אורג אתכם? אז הם לקחו מהמוסלמים הכייהם בריבית נושכת ולאט לאט הקהילה הלכה והיא דרדרה. אז לקחו את הרב חידה והרב חידה נסע לכל מיני מקימות בעולם כדי לעשות מקביט לקהילת חברון. הוא הגיע לאירופה, הוא הגיע לפני הושעה וכשהוא מגיע לפני הושעה, הפני הושעה רואה בחור בין 29-30. צעיר, אמר לו, תשמע, כבודו לא יכול אולי לעזור לנו לקהילת חברון. הוא לא יודע מי עומד מולו. הוא לא יודע מי זה הרב חידה. זה לא כמו היום מישהו עושה תמונה בוואטסאפ מעלה, כל העולם יודע. אף אחד לא ידעו. אפילו לא שמעו עליו. נו אז הרב חידה שאמר לו אולי כבודו יעזור, אמר לו הפני יהושע כבר יענשו פנים זקן. הרב חידה כותב

44:33 ומראהו כמראה מלאך האלוקים. ככה הוא כותב עליו. אמר לו תסלח לי עברך צעיר. אני לא אוסף, אין לי זמן לדברים האלה. לא אוסף. הרב חידה הבין ש... איך אני אצא מפה עם כסף? אם הוא לא ייתן את המילה שלו ואני אתחיל לאסוף זה אבי שקל 90, זה 540, זה 470. איפה את הכרטיס אני לא מוציא. אז מה השר הפחידה? אמר זה רק הוא. אם הוא יגיד מילה, כל הגבירים, תוך שנייה. ככה היה רב ציון כהן. הרב ציון לוי מפנמה, הוא היה מעלה את הגבירים לספר תורה, והיה אומר, מי שברך אבותינו אברהם צרכק ויעקב, יברך את יוסף גינדי, על דבר שמתנדב, 100 אלף דולר לבית כנסת. תודה רבה, תודה, הוא היה אומר

45:20 את הסכום, הוא היה אומר, הדבר שמתנדב מהאלף דולר לבית כנסת תהיה בריא, תודה רבה. ומה אמר עשו? מה אמר עשו? אתם יודעים היו באים אליו שליחים, הוא היה מתקשר לעשירים, העשירים היו אומרים הנה הרב, הפנקס צ'קים מה שאתה רוצה תכתוב, אתה יודע יותר טוב מאיתנו. תבינו איזה כוח היה לו. אז עכשיו הרב חידה הבין אם אני לא מבקש מפני אושוע אני לא אצליח אני צריך מהפני אושוע שהוא ייתן את המילה שלו עכשיו הוא תופס אותי אברח צ'ק צעיר אז מה אני אעשה? מספר הרב חידה במעגל טוב מה שהוא עשה הראה שהפני אושוע לומד בית שמואל עכשיו בית שמואל זה הספר הכי קשה בשולחן ארוך הכי קשה סובך מה זה מסובך? יותר שולחן ארוך סוכריות בית שמואל עד שאתה מבין מה הוא רוצה ממך אז

46:07 ראה רב קידש, שהוא לומד שולחן ארוך עם הבית שמואל, אמר לו, יש לי קושיה על הסימן הזה, אולי הרב יענה לי. אמר לו, קושיה? נו, מה קושיה? ברכצ'יק? אמר לו, תשמע, אני אגיד לך, ככה וככה הוא כתב כאן, אבל כמה סימנים אחרי סעיף קטן ת' ז' אין, הוא כותב להפך. הפני ראשוע הסתכל עליו, הפך את השולחן ארוך, הוא רואה הוא כותב להפך. אמר לו, אווו, אמר לרבנית שלו, הפני יושע, יש לנו פה תלמיד חכם, בוא תישב, מה אתה מתארית? אז אמר לו, אני לא יודע, אני שואל את הרב. אומר לו, לא יודע, אני ראה לי שצריך לחלק בין ככה לככה. הוא אומר לו, הרב חידה זה לא יכול להיות מה שאתה אומר. למה? בגלל שבסימן ככה וככה הוא כתב הפוך. פתחו את

46:54 הסימן, רואה הפוך. אווו, הרבנית, תביאו גיאות, תביא תהי. טוב, התחילו להביאו גיאות תהי ותחילו לדבר. תוך כדי הרב חידה שאל את הפני יהושע איזו קושיה עצומה, שהפני יהושע תפס את הראש שלו, אמר, וואי, אין לי מושג, לא חשבתי אפילו על השאלה הזאת אף פעם, ועברתי על הסוגיה הזאת כבר 700 פעם. איך הוא, לא ידע. עכשיו, אשתו של הפני יהושע הייתה בת גדולים, אבא שלה היה תלמיד חכם, הייתה אישה חכמה כמו ברוריה, והיא אמרה ביידיש לבעלה, אבא שלי אמר שהתירוץ לקושיה הוא כך וכך. אז עכשיו הפני יהושע אמר לו, אה, יש לי תירוץ לקושייה, בעברית. אז הרב חידא אומר לו, כבר שמעתי מאשתך, אל תדאג, אני מבין

47:42 יידיש גם. למה? כי אמא שלו הייתה שכנזיה, אתה מדברת איתו רק עם יידיש. אז הרב חידא היה מבין גם יידיש וגם ערבית. ערבית מצד המרוקאי שלו והיידיש מצד השכנזי שלו, של האמא. בכל מקרה, מכאן יצא לנו הסוגיה של ספרדים משתכנזים, ואני חושב שבאמת ראוי לכל אחד להחזיק בדרכי אבותיו, ולא צריך להתערבב, וצריך אדם מאוד להיות גאה במסורת אבותיו, ופסוק מכאן מלא דיבר הכתוב, אל תיתוש תורה תימך. אז רבותיי, מה יצא לנו בתחילת השיעור? האם מידות עוברות בתורה שעה או לא עובדות בתורה שעה? מה יצא? מה יצא? לפי מה שיצא, יצא

48:28 שהם לא עבוד בתורה שם. אז לכאורה קשה. לכאורה יש מלא הקשעות על זה. נו, אז מה הקושייה שיש להקשעות על זה? שמואל ב' פרק כף א', כתוב שמה שדוד המלך בזמן שלו היה עצירת גשמים, ושלוש שנים רצופות ללרדת טיפה של גשם. אז דוד הסתפק, אולי העם חותאים. מה עשה דוד המלך? החליט לבדוק אותם. שנה ראשונה בדה כשמה יש בהם עובדי עבודה זרה. כי בעבודה זרה כתוב, פנפתלה ובכלס סרטם ועבדתם אלוהים אחרים, מה כתוב אחרי זה? עצר את השמיים. אז לא יהיה מטר, אדמה לא תיתנת יבולה. חזר, חזר, מיגבת אנטיפארס, מידן ועד בהר שבע, ולא מצא שהם עובדים עבודה זרה. שנה שנייה, בדק, אותם שמה יש בהם עוברי עבירה. סתם עבירה בחזל, מה זה?

49:16 עריות. חיפש בעריות, ולמה הוא חיפש דווקא עבודה זרה, דווקא עריות? כי העריות עוצרת כל השפע של הבן אדם. צריך לרדת לבן אדם שפע, אם הוא עובר עבירה, כל שכן אם גויה, איך כתוב אצל יוסף? ויהיה מהן? פסק ושלשלת. השפע שצריך להשתלשל נפסק. ולכן בדק אותם אם יש בהם עובדי עבודה זרה, או מגלי העריות, בדק באינטרנט שלהם, עשה היסטוריה, בדק את הכתובות, בדק את הכל, נקיים. אין העריות. שנה השלישית בדק אותם שמה יש בהם פוסקי צדקה. היינו אנשים שלא נותנים צדקה. טוב מה זה קשור לגשם? בטח שזה קשור. יש סוד בקבלה, ששש, ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

50:05 יש סוד בקבלה שנקרא מד אומן. אני רוצה להוריד שפע, אני חייב לעלות שפע. זה הסוד. עכשיו ככה זה עובד. אתה רוצה שירד, אתה חייב לעלות. מה אומרת הגמרא בגיטין דו זין? הרואה שמזונותם מצומצמים, מה יעשה מהם? ייתן צדקה. הפך ההיגיון, כי לוגית, אם גזה בקושי יש לי, אז איך אתה אומר לי לתת? אלא מה? יש מפזל ונוסף עוד. זה כל הרעיון שבאים לרבנים, נותנים לו כויטל ואז הוא מברך. למה? זה נקרא מדומן. זה יתנו כל העובר על הפיקודים. זה גם הסוד של מחצית השקל. מעלים מחצית השקל שזה צדקה לזה. זה מעלה לישראל סבא. ישראל סבא לאבא. אבא לאריך, אריך להתיק, התיק עד לאב ושגדעק. העליתה ואז חזרה יורד שפע שמשתלשה למה אתה עוד הפעם. זה כל הרעיון בנצינת צדקה. אתה נותן

50:54 ואתה מקבל את זה בחזרה. נותן ומקבל. הוא בחנו נעבא זאת. אז בשביל אמר דוד המלך אולי בגלל זה לא במטר אומרת הגמרא בדק אותם וראה שכולם נותנים אמר בבקשה לתת כולם נתנו בשפע ביד רחבה צדקה ולא היה שום כמצנים ולא היה שום חסכנים ושום אנשים שהם צרי עין מה עשה? שים את עצמו כמו שכותב הזוהר חדש חפטי תמוד בית דוד המלך הלב השלום תמיד היה מה שים את עצמו ואמר אולי אני, עשה טעניות, עשה סיגופים, שיגידו לו מהשמיים מה הוא עשה, לא עשה כלום. כותב לזוהר הפרשת בהקרא דו-כף ג'מל, אם אתה רוצה לדעת על מה בא לך הצרות, כי לפעמים בן אדם עושה, אין לו

51:39 עבוד עזרה, אין לו גאולה, אין לו שפיחו דמים, נותן צדקה, ועדיין שנת גאולה היא לא באה, משהו נתקע אצלו בחיים. שווים היה לנו רבי שמעון בר יוחאי רבנו הארי קדושים אשר בארץ, מה מסתכלים על הפרצוף שלך? אומרים, תשמע, יש לך שתי קריטויות, ארבע להבים ויש שתי ביטול מצווה תעשה. תעשה תיקון כך וכך ונגמר סיפור. אבל אין לנו, אין לנו כאלה. אז מה אני אעשה? איך אני אדע על מה זה בא לי? אומרת, אגמר הברכות ה-1, אדם רואה שאיסורים פדימוי עליה, ופשפש וזה, ומאסף, פשפש ולא מצא, כלי בביטול תורה, ואתה, מצא, לא בביטול, לא בביטול, אין לי ז ביטל ביהודו השם עשרוי אהבה שנאמרת שר יואף ושם יוכיח. אז עכשיו איך אני ידע? אין. אני בודק אני לא מוצא. אז מה אני צריך לבדור? מה אני אעשה? כותב הזוהר טריק. זוהר ועיק רחב ג'

52:27 אתה לא מת תורה אחרי חצות לילה. קמת אחרי חצות לילה, אתה עשה עם קטילת ידיים עם ברכה, כמובן זה אריך דעה בא. אלוהי שלא נצאת על לי זה עבד העשייה. אחרי זה, קח את כל מה שהוא כותב שם בשאר הכוונות, בהתחלה בדף א', לא משנה אתם לא יכולים להבין מכוון בזה. גמלתם ברכות התואר, ברכות השחר, תיקון חצות, עשיתם תיקון חצות, ישבתם, התחלתם ללמוד. תוך כדי אלימות, כותב הזוהר, אתה לפני אלימות השאלת הקדוש ברוך הוא, על מה בא לי הצרה? למה אני לא מצליח? למה כל מה שאני נוגע פחם? למה חמתי באה לשבת? אתה תשאל את הצרה שבה ואז אתה תלמד, אל תחשוב, אסור לך להכניס את המחשבה שלך. אתה צריך להיות נטול, נטול, זה גם הסוד של יהוד ב' בבטרה שהגמרא אומרת שם,

53:16 מיום שנכרד בית המקדש נטלה נבואה מהחכמים ונטנה לשוטים ולקטנים. למה? כי אין להם אני. כשיש אני והוא דף א' במסלכת עבודה זרה, אין הקדוש ברוך הוא יכול לשכון. כשיש אני. אז הוא לא יכולים לשכון במקום אחד. כשאתה מבטל תעני שלך, אז אתה נותן מקום לשכינה להיכנס בך. ולכן אין יותר מבוטל משוטא או קטן. אין להם אגו. אז שוטא וקטן, אז הנבואה ניתנה להם. פעם שהיה בית המקדש, גם החכמים היו מבטלים תעני. אבל היום... אז ממלא נתלה נבואה מהחכמים, ונתלה לקטנים ולשוטים. זה כל הרעיון, כי אין להם עני. אז עכשיו אתה מבטל טעני שלך ומתחיל ללמוד. לומד, לומד, לומד, פתאום, אתה תראה זה בדוקום נוסע, עשיתי את זה

54:03 כמה פעמים. פתאום יביאו לראש שלך איזו עבירה שעשית לפני שנתיים, שלוש, ושכחת לעשות על זה תיקון, תשובה, צדקה, שכחת לבקש מכילה, פשוט לא להאמין. פתאום בא לך בראש איזו, אחרי שעה לימוד, שעה וחצי לימוד, פתאום אתה אפילו לא חושב על כלום. שמו לך בראש איזו עבירה שעשית, ועל זה העקב הכילס, על זה באה עצירת הש אז תבין כמה זה שיעת הדשמיה שהקב' הוא הבא להתאר מסעים בידו. הנה הבאתי לכם אפילו הרבה פציעה לבדוק על מה אני עוצר את השמיים והארץ לא תיתן את יבולה. אז תבין איזה יופי זה. דוד המלך עשה את זה ולא מצא על מה בהצרה. אז הוא בדק אותם בעבודה זרה, בגילוי הראיות, בפסיקת הצדקה, והוא לא ראה שבגינם באה, השם את עצמו, חיפש בבחורים ובסדקים, לא מצא בעצמו

54:52 איזה דבר, איי, אבל אין צדיקה שעשה טוב ולא חטר. חטאים קטנים של אדם דש בערכב העבדה, עפיות חגבים, עצך את עבוד הזרה. אבל שעצר השמיים, זה הכבר חטא. לא מצא. אמר, אין מנוס, אין ברירה, חייבים לעשות תורים בטומים. חייבים לשאול. אנחנו עומדים למות. הארץ הזאת, לא כמו ארץ מצרים אשר שקטע ברגליכה, למטר השמיים תשתה מים. הארץ אשר עיניי שמלוקח הבא מראשית שנה, עד אחרי שנה. אם לא היורד פוגש, אם אנחנו מתים. זה מדבר. אין כאן כלום, אין כאן מקורות מים. זה לא ניוזילנד, זה לא טורקיה משופעת במים. כאן המדבר, פלסטינה הבוערת, אין כאן כלום, מדבר. אין מקורות מים, יש קצת הכינרת שלולית שהולכת ומתכווצת, וגם היום באופן מלאכותי מטפילים מים ומכניסים מים. אבל אין, מה תעשה? אין.

55:42 אז מה נעשה? דוד המלך אמר, שלוש שנים כבר, יש שטירת קשמים, זכרון אף שאין דוגמתו, בתלתיו וחזקה, מיודיע מה ילד יום. אמר, אני לא בודק, העם לא חטאו, אני לא חטאתי, למה? כי העם נהנה של המנהיגים שלו. עכשיו אתם מבינים למה המצב כל כך ביש. העם, העם נהנה של המנהיגים שלו. אז דוד המלך אמר, אם הדג מסרח זה מהראש, אני בדקתי בעצמי, אצלי הכל נקי, לא יודע על מה. בוא נשאל, אורים ותומים, נשק בלתי קונמציונלי. אומרת הגמרא, במסכת הבמות ה-N-T-A-M-O-D-A-L-E, והיר אבי מדוד המלך שלוש שנים שנה אחרי שנה, והבקש דוד את פני האדוניי. אמרה בי ויבקש השם את פני השם אורים ותומים. מיד ענו לו האורים ותומים מהשמיים

56:28 ויומר השם אל שאול ואל בית אדמים על אשר אמית את הגבעונים. למדנו מכאן שתי סיבות להצירת הגשמים ואמרו לי דוד המלך אחד זה אל שאול שהוא לא נספד כראוי. ובחלק ובו במרכבות הרגמן ביורדי הסמן כפלף אני הערכתי כמה חשוב להספיד את המת. ואתה תדע אם המת הוא אדם קשר או לא? אם בוכים. אם בוכים, מהשמיים נותנים לך סייאת הדשמיה לפקות. זה לא אתה החלטת לפקות. זה לא אתה רגיש. זה אם נתנו לך סייאת הדשמיה לפקות, המת היה קשר. ואם נתנו, לא נותנים לך סייאת הדשמיה לפקות, המת לא היה קשר ולפי הקבלה כל ההספדים זה כדי לחתוך את האוויר והוא נכנס למעלה ועולה למקומו בגן עדן אבל אם לא מספדים אותו ולא בוכים אז הוא נשאר תקוע פה בעולם הזה ההספד הוא

57:17 לצורך המת לא לצורך החי תבינו כמה זה חמור כמה זה חשוב אני הייתי פעם בלוויה שאמרו לילד תעלה את הספיד את אמא שלך היה בני יחיד לא רצה לא רצה. אמרו לו נו תעלה וכולם נחצו עליה וניו תעלה אמא שלך אמא שלך אמא ישועק אחת תעלה תעלה תעלה כבר הרגיש לו בנוח עלה אמר ברוך השם שהיא מתה חיכינו שתמות זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו וירד אני נזדעזעתי אני לא ראיתי דבר כזה אני כולם היו ככה בעלם אני אף פעם לא שמעתי דבר כזה אחרי זה שאלתי מה קרה? אמר לי הייתה מרביצה לו מישהו קטן מכניס מחבע עליו סיגריות הייתה מתעללת בו גומרת בו עתת בו אז מה אתה רוצה? אז

58:04 היא מגיעה לה שזה ה-SPED שלה אף אחד לא בכה עליה גם לא בכו שם אז תבין איזה אמא רעה איתה עדיין צריך קצת לב לעשות דבר כזה, עדיין, נו, אבל אני לא מאשם אותו, אל תדון אדם על שתגיע למקומו, מקומו גורים. אימא כזאת, מקומו גורים. להלכה בכלל הוא חייב לכבד אותה אפילו, לבזות אותה אסורה, אבל לכבד אותה, מנדה חרשמי, הייתה חילונית, הייתה שונט אותו, והוא חזר בתשובה ועוד יותר, שמתה אותו. שוי שאלות בתשובות יביאה, חלק חרצי, מן כפלס, ביורידיה, שם הוא מפלפל האם צריך לכבד הורים חילוניים, והוא כותב שלכבד, צריך לכבד אותם, מעיקר ההלכה כדאי מאוד לכבד אותם, להראות להם פנים שוחקות שהדת יפה, שהילד מתקרב, שהוא מכבד אותם, אבל אם הם עועינים לו, מנערם השם מכבוד, לא מגיע להם שחבד, בבזים לו,

58:51 עועינים לו, אז שילחו לאלף ארוחות, זה מה שהוא כתב בעיקרון, כן? זה לא המילים, אבל זה מה שהוא כתב. בכל מקרה, אז רבותיי, זה על שאול, ולא יכלו כמובן, להספיד את שאול, כיוון שחכם שנפטר יורד אלעס סימן שינצד יגדל את חכם שבאשמו התוח ראיות בית חודש, אי אפשר להספיד אותו יותר. אז ממילא לא יכלו לתקן את הסוגיה של שאול שלא נספד כראוי. אבל אל בית אדמים על אשר עמית את הגבעונים, יש פת על הגבעונים על שאול ולכך נעצרו הגשמים. אומרת אגמראי במות ההלכת המודבעת שאולה רג את הכהנים בנוב ואותם הכהנים כהני נוב הם היו הגבעונים מספקים להם מזון

59:36 אז הכהנים היו מספקים לגבעונים מזון אז המזון של הגבעונים קופך בגלל שהרגו את נוביר הכהנים אז יצא בקיצור מילים שלא הבין שקופכה הפרנסה של הגבעונים בגלל שאולה רג את נוביר הכהנים אז יש כפדה של הגבעונים אומרת הגמרה שם בבמות, בא דוד המלך ואומר להם, שמרו חבר'ה אנחנו סובלים אתם גם סובלים גם לכם לא יורד גשם זה לא שעל עיר אחרת, עיר אחת מטיר על עיר אחרת לא מה גם לנו גם לכם אנחנו נמות פה אתם אוכלים נכון? נעשה לכם משברך בבית כנסת מה אתם אומרים? תמחלו תמחל אה? אתם אוכלים? לא לא מוכלים אמרו

1:00:25 להם, אמר להם דוד המלך, אתם יודעים מה? כמה כסף קופחתם? 5 מיליון, 6 מיליון, 50 מיליארד. לדוגמה, כמה קופחתם? אני אביא לכם את הכסף. לא מוכלים. אמר להם דוד המלך, מה עשה לכם? הוא במאה חפר וברכו את נחלת אדוני. אז ומה אתם רוצים כדי לחפר על האבון הזה שקופחה הפרנסה שלכם? השיבו הגבעונים, אין לנו כסף וזהב עם שאול ואין ביתו ואין יהיו תן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום להשם אנחנו רוצים נקמה בנפש כבוד המשפחה החמולה לא תיתן ביקשו נקמה בנפש ואין מנוס, דוד המלך נתן להם שבע מהבנים של

1:01:10 שאול, והם צלבו אותם. שבע מהבנים של שאול, נורא והיום הסוגי הזאת. שבע בנים של שאול, צלבו אותם, והגמרה אומרת איך הוא נתן להם, בסדר? אבל הגמרה מביאה שם על פי קליטת הארון, הוא הביא את הבנים של שאול, ומי שפניו הוריקו, הוא הבין שבלעב הכי הוא התחייב מיטה, אז התחפר לו גם במיטה הזאת, היא תעשה בידוי. קיצור, שבע צלבים, צלבו אותם, איך שצלבו אותם, יום אחרי ירד גשם, הורידו שמו אותם באדמה, קברו אותם ונכנס דוד לבית המדרש ואמר והגבעונים לא מבני ישראל אמא. הם לא מעם ישראל. לא ראוי לאנשים עם מידות ראות כאלה להיכנס בעם ישראל שלעם ישראל יש שלושה מידות באומה זו. יבמות הים תת עכשיו אנחנו,

1:01:58 זה היה עין חטא. דו, חודף. איזה מידות יש באומה זו? בישנים רחמנים גומלי חסדים. רחמנים ונתן לך רחמים בריחמך הגמרה מביאה בביצה למדבט עמוד בית על שבתאי בר מרינוס שהוא הגיע לבבל אמר להם אתם יכולים לעשות איתי עסקים אני רוצה להשקיע, הבאתי כסף מארץ ישראל כסף חוצניקי להשקיע לא! אתם יכולים להביא לי משהו לאכול? אני אשלם לכם לא! לא יכולים להביא לי כוס מים אני צמא אני אשלם על זה לא! נכנס לבית המדרש ואמר, אני מערב רב כהתו. אלה לא מה עם ישראל. למה? אצל עם ישראל כתוב, ונתן לך רכמים וריחמך. ומי שלא מרחם, לא מרחמים עליו, הוא לא מזהרו של אברהם, אבינו. ככה אומרת הגמרא. בישנים בעבורתי העירתו על פניכם, גומלי חסדים למען אשר את צווי את בניו אחריו. אדם ישראל יש

1:02:45 להם שלושה מידות באומה זאת. צאו! הוא אמר מאלייזה רבד אברהם שהגם שהוא ידע ברוח הקודש של רפכה זאתי השידוך של יצחק והוא הגיע לאותו מקום בקפיצת הדרך והמים עלו לקראתה וכל הסימנים בקיצור האותות אל טבעיים הוא לא שמח על כלום אז מה הוא בדק אותה בגמילות חסדים הנערה שאת אומר לשתי וגם לגמלך השקיע הנערה שרוכחת על הלויוני שבים זו הייתה אחת היום ילדה חמודה, אני צמא, מוטיק שלי, תעשי טובה, יכולה להביא לי כוס מים, הנה, הנה בבקשה, תשתה, אדוני. תודה רבה לך, יש לי פה 30 גמלים, יכולה לעשות טובה? כמו שנתת לי, צער באה לך עם דהורה איתה, תשקיע להם, עד כי קילו לשלוט, זאת אומרת, לא

1:03:33 כל אחד שלוק, שכל אחד כל הדבש את שלוט יהיה מלאה מים, יכולה להביא אלה 30 גמלים, עכשיו מישהי אחרת, מה היית אומרת? תפסת פריירית מה אתה חושב יאללה תלוי איזה עידה העידה הקדושה הנה הבקת הנה הוואל איך אומרים הנה הבקת דלי הנה הבאר וקחת זה שקעת עצמך אבל לא חניאת עצמה זוהי הנערה שרוכחת לאדוני ליצחק. אז אתה רואה מכאן שיש מתנות טובות בעם ישראל. ולא רצה דוד המלך. וככה זה נפסק ברמב״ם. שלא מקבלים את הגבעונים להיות מתוך עם ישראל. אני לא מבין

1:04:19 אבל לא מבין. זה לא סותר את כל תחילת השיעור? הבנתם מה אני שואל? תחילת השיעור מה הייתה המסקנה שלי? שמידות לא עוברות בתורשה. נכון? שמידות לא עוברות, אלא אם כן אתה מדבר על קבוצה שבאה ממקום שהיה עוני אז הם נהיו, נו נו, אבל זה לא גנטי. אז מה אתה אומר לי כאן שזה כן גנטי? אתה אומר לי שעם ישראל, שלושה מידות באומה הזאת, בישנים רחמנים גום לחסדים. איך בישנים רחמנים גום לחסדים? אז מה שזה כן גנטי או לא גנטי? לא הבנתי. הבנתם את השאלה? בכלל אני אף פעם לא הבנתי. השופט יצחק אמית הוא בישן או לפניו אסתר חיות היא בישנית?

1:05:09 לא אז עכשיו אני שואל אז מה אתה אומר שלושה אומות במידה זו? למה עם ישראל הם בישנים? אני שואל אתכם הם בישנים? כן או לא? הולכים בתי מלון מה הולך שם? מה הולך שם? תילנד ערך תילנד יש מקומות בכלל לא מכניסים ישראלים שם הוציאו להם את הברזים בטורקיה בבתי מלון אל המי המקום גורם איזה יופי המקום גורם יפה טוב מאוד ביצח חפי עמוד בית תנה משמד הרבי מאיר מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהם אהזים אלמלא לו ניתנה תורה לישראל, להם כל אומה ולשון יכולים לעמוד

1:05:57 בפניהם. הדאות הכתיף רמה רבי שמעון בן דקי שלושה עזים. ישראל באומות כלב בחיות תרנגול באופות. רשי, שהם עזים וניתנה להם תורה שתתיש כוחם ותכניע אותם שיש גי עניום ויש דין ויש דגן ויחזור בגלגול ויתן והכל. אז הוא נהיה הדין. אז מה אתה אומר לי בישנים? קושיה עצומה. הבנת את הקושיה? אז איזה בישנים? נו, מה אתם מתרצים? אני הייתי אומר, כשלא עוסקים בתורה, אז מתנהגים בצורה פראית. ותראה בתאילנד מה הם עושים, זורקים את המקומיים מהמקום, הולכים, עושים דברים, לא רוצה לקטרג עכשיו. ולעומת זאת, כשעוסקים בתורה, אז באמת נהיים

1:06:44 מדהימים. אבל זה לא תירוץ אמיתי. למה? כי המאמרים בגמרה, מה שמוע שזה בטבע. בטבע. מולד, טבע מולד של עם ישראל. הטבע שהם בישנים, רחמנים גום לחסדים. ומביצה עולה, שבטבע הם עזים. אז לפי הרמב״ן, הרמבן על התורה פרשת ויתכן אין אין כושייה כי הרמבן כותב, עזים שיעמדו בכל הניסיונות שהשם יביאה עליהם. זה עזות מצד הקדושה, לא עזות רעה. לא כמו רשי שכתב שזה עזות קשה, שהיא עזות מצד הקליפה. צריך להכניע אותם. בכל מקרה רבותיי, אז איך אתה מתארץ לי שתי הכושיות האלה? אנחנו עדיין בכושייה, כן? מה הכושייה? בתחילת השיעור יצא לנו שהעדות, אין דבר כזה עדות.

1:07:31 זה רקע סוציו אקנומי, כלכלי, חברתי, מקור שהם באו ולכן זה יצר להם את המידות והתפוסים האלה ומן הסתם כשאתה תיקח אותם ותוציא אותם למקומות אחרים, השתנה המידות שלהם. זה לא משהו בגנום, זה לא ביולוגי. אז אם זה ככה, אז מה אומרת הגמרה בישנים רחמלים גומלי חסדים? מה אתם מתרצים? הבנתם את הקושיה? נו, אז מה אתם תרץ? אין תירוץ כרגע. יפה מאוד. אולי תיסע לדוביי. אולי תיסע לדוביי, תביא לנו משם תירוץ. אז רבותיי, אולי צריך לחלק בין עדות לבין עמים. זאת אומרת, אין ספק שהם ישראל בשנים רחנו עם גולים חסדים בכל מקום

1:08:21 שהם יהיו בעולם. זה לא דווקא בארץ ישראל. אתה לא יכול להגיד לי שהמקום גורים. זאת אומרת, שארץ ישראל הופך את אותם להיות בישנים רחמנים דמולי חסדים. זה לא משכתוב בגמרא. כתוב שלושה מידות באומה זו. משמע האומה הזאת שלושה מידות לא משנה איפה אם יהיו בעולם. אז לכאורה מכאן עולה שכן מידות עוברות בתורשה. אז אולי צריך לחלק. מידות של הגוף לא עוברות בתורשה, אבל מידות של הנשמה. כולנו בני אברהם, יצחק ויעקב. זה משהו שהוא כן עובר. זה מטען תורשתי שכן קיבלנו מהאומות. אבל זה חידוש עצום. אף אחד מבעלי האקדמיה לא מצא חוץ שמקשרת כולם מבחינה ביולוגית. מבחינה גיאוגרפית אולי, מבחינה חברתית אולי, אבל לא מבחינה ביולוגית. ואנחנו מדברים פה עכשיו על עם ישראל

1:09:10 מבחינה ביולוגית. כל מישהו יהודי הוא בישן רחמן גומל חסדים. אז איך? הבנתם את הקושיה? אז זה קשה עלינו. יש שאלו את הרב אליישיב, חישוקי חמן זה דף אין חטא. הציעו בחורה לאיזה בחור. בחורה טובה, נערתכן, יפהפיה. יפהפיה. בלונדה גבוהה, רזה, הכל יקית, ככה עליך תחילה, מה שנקרא. ויצא איתה פעם פעמיים שלוש, התלהב ממנה. אמר יאללה, אני מוכן לסגור. בא לאמא שלא, אמא מצאתי שידוך, מזאת? אפלון איתלמונית, אפסל סמינרי, סמינר ככה וככה. רבותיי, בחורה שהייתה בסמינר ואחת שלא הייתה בסמינר, שתי ייצורים שונים. וכמו בחור, היה בישיבה ולא

1:09:59 היה בישיבה, שתי ייצורים שונים. לכן אני תמיד אומר לכל מיני בחורים שמפחדים ממה נתפרנס שנה כהנס לישיבה ואחרי שנה תדבר איתי אחרי זה תתפרנס אבל בינתיים שנה תהיה בישיבה אתה תראה שאתה הולך לשנות את כל העולם כל העולם שלך המציאות, השקפה, ההנהגה וכל כך חשוב אנשים שהיו בישיבה לכאלה שהם סתם בעלי בתים מירי שמיים אנשים אחרים לגמרי אותו דבר בחורה שהייתה בישיבה בסמינר אחת שהייתה בסמינר ואחת שלא הייתה בסמינר בחורות שונות לחלוטין משהו שעושים איתם בסמינרים זה unbelievable. הופכים אותם להיות כאלה שמסתכלות בכלל על החיים בצורה שונה לחלוטין. נו, אז הציעו לה, אמר לו, כן היא בחורה בת סמינר. טוב, היא בת סמינר, מאיפה היא וככה וככה. בסוף מה התברר? שהבחורה הזאת גירה צדק. עכשיו, לך צריכים לה, אנחנו לא

1:10:48 רוצים גירי צדק, אנחנו אוהבים אותם, מתפללים מהכל, אבל לא על הבת שלך. למה? כי אם הילד הזה יהיה חולה אומרים אב זכות והיפטר ואם אין לו זכות מבקשים זכות של האבא והאימא וזאת אין לזכות האבות אז אנחנו נכתחילה לא רוצים מגירים האם הבת קהל עשה במחקר והכל בסוף מתברר שהיא לא פחות ולא יותר גרמניה סבא שלה היה נאצי שרצח יהודים בשואה אז האם שאלו את הרב אליהשיב האם לקחת אותה או לא אחרי שהבחור שלנו עבר 200 בחורות ולא מצא וראה את זאתי והוא כן מוצאת חן בעיניו מה תוציא אותו עכשיו לעוד סבב של 200 בחורות עד שהוא ימצא וכולי ואולי וזאתי גם מוכנה להתחתן איתו אז נכון

1:11:34 יש לה את הנתונים שלה מה אפשר לעשות אז הוא שמח עם הנתונים אני מוכן להתחתן איתה אבל האמא לא רוצה נאצית במשפחה בקיצור שאלו את הרב אלישיב והרב אלישיב אמר להם, אמר להם, תראו, אם יש את המידות טובות ויעברה גיור כמו שצריך, אפשר להתחתן איתה. ועדיף אותה מאשר בת של רב ודיין עם מידות רעות. אז מידות זה דבר גדול מאוד באומה הישראלית וככה ראוי ויש על זה גם ספר חסידים שימן שיניין זין, אני קורא ספר חסידים. שיש לו

1:12:21 טוב לב, ולוקח גיאורת שיש לו לב טוב, וצנועים וגומלי חסדים ונעימים במסע ומתן, מוטב להתחתן בזרעם מלהתחתן בזרע ישראל שיש להם מידות רעות. שהזרע של הגר יהיה צדיקים טובים, והזרע של ישראל אם הם רעים, יהיו להם ילדים רעים. זאת אומרת, במידות. מה למדת מכאן? שמידות כן עובר בתור השעה. אז איך אמרנו בתחילת השיעור שלא עובר בתור השעה? שהיא עצומה? אז מה אנחנו עושים עכשיו עם זה? שאין לי אפילו דקה להסביר לכם עכשיו את הסוגיה אני לא הולך למשוך את זה לעוד שיעור אז אין ברירה אתם חייבים לקנות שוט מרכבות ארגמן בחלק ת' ושם באבן העזר כתבתי האם עידות עוברות בתורשה או לא עוברות בתורשה שם תוכלו לראות

1:13:08 את כל הסוגיה הזאת ורבותה היה עוד הפעם שירצה את הספרים החדשים שלנו ראשית המרכבה נמצא אצל דניאל בחוץ אפשר לקח

Share

YouTube Video Summaries

How Allah Helps True Believers – A Powerful Islamic Reminder | Shaykh Azhar Nasser

बार बार हो रहे पाप से कैसे बचें?| HOW TO OVERCOME REPEATED SIN? | APOSTLE VISHAL SAMUEL | AJM Family

So...I kissed my Roommate

A Day In The Life Of A Cat Owner - Simon's Cat | COLLECTION

Reconceptualized Workplace Thriving – Sulphey

Michael Jackson's Really Weird Trip to Israel

Browse all summaries →